דוד עזר נ' אמריקה -ישראל רמת אביב החדשה השקעות בע" ואח'

החלטה

1.לפני בקשה מטעם נתבע 4 - עו""ד שלמה פרי ונתבע 5 – עו"ד עוזי גולן (להלן יכונו יחד: "המבקשים") לחייב את התובע – מר דוד עזר (להלן: "המשיב") בהפקדת ערובה בסכום שלא יפחת מ -2.5% מסכום התביעה ובכל מקרה, לא פחות מ- 200,000 ₪ להבטחת הוצאותיהם, בהתאם לתקנה 519 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד - 1984 (להלן: "תקסד"א").

כן מבוקש לעכב את ההליכים נגדם עד להפקדת הערובה.

2.במסגרת החלטתי מיום 20.1.13 קבעתי כי ראוי שהבקשה תיבחן לגופה לאחר שיהיו מונחים בפני תצהירי עדות ראשית מטעם המשיב. משהוגשו זה מכבר תצהירי המשיב, אני נדרשת לבקשה דנן.

3.התביעה שלפני הוגשה מלכתחילה, ביום 9.12.04 כהמרצת פתיחה, כנגד נתבעת 1 (ה"פ 1621/04). בהחלטתו מיום 3.2.05 בבש"א 2217/05 הורה כב' הרשם (כתוארו דאז) ש' ברוך ז"ל על העברת המרצת הפתיחה לפסים של תביעה רגילה וכי המשיב יגיש כתב תביעה תוך 30 ימים.

כתב התביעה הנוכחי הוגש ביום 9.8.05.

4.עפ"י כתב התביעה, המשיב הינו מתווך מקרקעין במקצועו, והוא עסק עד שנת 2004 בתיווך מקרקעין ובשיווק פרויקטים לבנייה משך כ- 30 שנה. בשנת 2002 הקים משרד לתיווך מקרקעין ולשיווק פרויקטים לבנייה בשכונת רמת אביב החדשה, תל אביב ולאור מצבו הכספי הקשה, החליט להכניס לעסק שותף, מר יוסף תמיר. בין המשיב לתמיר התגלעו חילוקי דעות, ההתקשרות ביניהם הופסקה וחלף זאת התקשר המשיב ביום 13.9.04 עם הנתבעת 1 – אמריקה – ישראל רמת אביב החדשה השקעות בע"מ (להלן: "אמריקה – ישראל"), בניהולו של הנתבע 2 – חיים אברהמי (להלן: "אברהמי") ב"הסכם לעבודה משותפת".

לטענת המשיב, בשלב המו"מ טענו בפניו אברהמי והמבקשים כי במקום הסכם שותפות רגיל ייערך הסכם למראית עין בלבד שכותרתו "הסכם לעבודה משותפת", כך ששמו של המשיב לא יופיע כבעלים או שותף, וההסכם אינו משקף את העובדה שמדובר בשותפות שווה. המשיב מציין כי הסכים לכך כדי להימנע מרדיפת הנושים.

ביום 26.9.04 נעשה הסכם נוסף לפיו אמריקה – ישראל תשלם לשותפו הקודם של המשיב, מר יוסף תמיר, סך של 100,000 ₪ עבור חוב החזר הלוואה או החזר השקעה וכן הוסכם כי תשלם חובות עסק בסך 84,000 ₪.

לטענת המשיב, ביום 24.10.04, שלושה שבועות בלבד לאחר שהחל העסק לפעול במתכונת חדשה, סולק המשיב מהעסק.

בסעיף 16 לכתב התביעה נפרשים על פני 7 עמודים עילות התביעה והסעדים הנתבעים מהמבקשים.

המשיב טוען כי המבקשים אחראים גם הם לגזילת עסקו ומשרדו של המשיב ולנזקים וההפסדים שנגרמו לו וכן לאובדן שלושה פרויקטים ולאובדן רווחים, עוגמת נפש וסבל מחמת התנהגותם. לטענת המשיב, עקב התנהגות המבקשים בפרשה נגרם לו אובדן רווחים ואובדן הכנסות באותם סכומים שהוא תובע מנתבעים 1-3 כך שעל המבקשים לפצותו באותם סכומים, ביחד ולחוד עם נתבעים 1-3, עד לתקרה של 14,000,000 ₪.

ביתר פירוט, טוען המשיב, בין היתר, כדלקמן: המבקשים ניסחו ברשלנות ובחוסר תום לב ואף בהטעיה ובמרמה "הסכם עבודה משותפת", אף שידעו את העובדות ברקע העסקה וכי מדובר בהסכם שותפות לפיו מדובר בשותפים שווים (המשיב ואמריקה- ישראל); המבקשים היו אמורים לייצג הן את המשיב והן את אברהמי ואמריקה- ישראל במו"מ לקראת כריתת החוזה ואילו בפועל הם ייצגו את האינטרסים של אמריקה- ישראל ואברהמי בלבד, תוך קיפוח האינטרסים של המשיב ופגיעה בו; המבקשים נתנו ידם לניסוח הסכם למראית עין בלבד; המשיב ראה במבקשים עורכי דין המייצגים אותו ועל כן, לא ביקש ייצוג של עורך דין אחר; המבקשים פעלו ברשלנות, חוסר תום לב וניגוד עניינים, תוך שהם מעדיפים את עניינם של אמריקה ישראל ואברהמי ועניינם על פני עניינו.

5.בסעיף 23 לבקשה מתמצתים המבקשים את טענותיהם עפ"י כתב ההגנה בנוגע למבקשים:

"23.1 המבקשים מעולם לא ייצגו את המשיב במערך ההסכם שנכרת עמו ומעולם לא הציגו למשיב מצג לפיו הם מייצגים אותו.

23.2 המשיב היה מודע באופן מלא לכך שהמבקשים ייצגו את הנתבעים 1 ו- 2 בלבד.

23.3 על אף שלא ייצגו אותו, כאמור לעיל, המבקשים הסבירו למשיב באריכות ובסבלנות את כל פרטי ההסכם לעבודה משותפת עם הנתבעים 1 ו-2 וודאי שהמבקשים לא הטעו אותו.

23.4המבקשים מעולם לא נטלו כל חלק בהחלטה של המשיב לשתף פעולה עם הנתבע 2 ו/או לגבי אופן שיתוף הפעולה ביניהם ואף המשיב אינו טוען כך.

23.5 המשיב חתם על כל ההסכמים שנכרתו עם הנתבעים 1 -2 מרצונו החופשי בלבד".

6.כב' הרשמת א' נחליאלי – חיאט בהחלטתה מיום 16.12.09 שניתנה בנוגע לבקשת המבקשים להפקדת ערובה מיום 15.10.09 (בש"א 19588/09) ובבקשת אמריקה- ישראל, הראלי ונתבעת 3 להפקדת ערובה מיום 15.9.09 (בש"א 17848/09), חייבה את המשיב בהפקדת ערובה בסך 50,000 ₪ להבטחת הוצאות הנתבעים כולם, וכתנאי להמשך ניהול התובענה.